במצבים מסוימים היא נתפסה כתוקפנית וחסרת סבלנות,
למרות שבתוך תוכה היא רואה הכל ברגישות אין קץ ושואפת למצוינות.
היא מהאנשים החדים שרואים הכל, באה בכלל כדי לעשות את הקפיצה הבאה בקריירה, אחרי שתקופה ארוכה לא הצליחה לבד.
היה בנינו חיבור מיידי- היא הבינה מיד את העומקים שאני נוגעת בהם, לצד פיתוח הקריירה ומציאת העבודה.
הנקודות בהן נגענו:
1. התוקפנות אינה בשליטתה- זהו טריגר שיש דרך לטפל בו, לימדתי אותה כיצד והיא התחייבה להגיע כל יום בבית למחברת ולתרגל גם בין הפגישות- ואכן תירגלה במסירות עצומה.
2. להיות חדה ולראות הכל זו מתנה!!- השאלה מה עושים עם זה. איך מנמפים את זה ורוכשים ידידים והשפעה (במקום להחריב יחסים).
3. המיקוד לא היה נכון- הכיוון אליו היא כיוונה לא היה נכון לה- גיליתי שכמו רבים וטובים אחרים, היא רוצה לכוון למקום אחר (מדוייק יותר לה), אבל מתה מפחד- היא החליטה לזרום איתי ושיניתי לה את המיתוג בלינקדאין ובכלל.
4. וודאתי שהיא מבינה שאם היא לא תשתף אותי- לא אוכל לעזור עם הקשרים שלי, עם דיוק התהליך המנטלי ובסוף- מציאת העבודה, שהקשר בינינו שוטף ושביחד נצלח את התקופה הזאת.
והיום היא כתבה לי אחרי שנה בתפקיד הנוכחי:
“אני בדיוק איפה שייעדתי, ולא הייתי שורדת בחיים את הפוליטיקה הארגונית שיש כאן וגם משרה ניהולית, בלי “לעדכן גרסא”, ולעבוד על וויסות הרגשות כמו שלימדת אותי, אני גאה באדם שאני- כמו שאמרת שיקרה”.
זה קורה שאנשים מחפשים רק לכתוב את קורות החיים, לקצר את התהליך איתי איפה שאפשר- ולצאת לבד בדרך, ואני תמיד אכבד זאת,
רק תבינו שאנחנו רוב היום והחיים שלנו בעבודה,
השקעה באיכות החיים בעבודה היא חובה וזה סכום שיחזור אליכם (תמיד מחזירים אצלי את ההשקעה- וכל חודש!)
יתרה מזאת, היכולת להגיע לתפקיד איכותי, להנהיג ולשפר את כל מערכות היחסים בעבודה ובכלל, חשובה יותר מכל חיסכון במקומות אחרים (קניות, חופשה וכיוב’).
שיהיה חג שמח ומלא בשורות טובות
שנראה במהרה את כל החטופים שלנו בחיק משפחותיהם!
שלכם, מיטל
